top of page
התהליך שלי עד כה, והסיפור שמאחורי חלק מהציורים
תמיד אהבתי לצייר, אבי ז"ל היה צייר בעצמו. וגם במשפחה המורחבת (ומצומצמת) ניתן למצוא ציירים מוכשרים.
כאנימטור ומעצב מולטימדיה, מצאתי את עצמי מצייר ומאייר באופן קבוע, ותמיד ידעתי ש"מתישהו" אצייר בשמן או אקריליק על קנבס. היום הזה הגיע רק מספר חודשים אחרי לכתו של אבי האהוב ב-2016, אריה הוד (עוד נחזור אליו).
אני זוכר את היום בו רכשתי צבעים ובד, היה לי חיוך גדול וסיפוק רב, רק מהרכישה עצמה. באותה תקופה עוד עיבדתי את הבור שנפער בליבי עקב הגעגוע לאבי, ובאופן טבעי מצאתי את עצמי מצייר בעיקר עצב וחוסר אונים.
בתקופה זו התחברתי למוזיקה המרגשת של צ'ארלס בראדלי, והחלטתי לנסות לצייר אותו. במקביל, התחלתי לתרגל יוגה, והוקסמתי מהיכולת להגמיש ולהזיז את הגוף. כך מצאתי את עצמי, עדיין מלנכולי, אבל נפתח לביטויים נוספים של רגש, מעבר למצב "בוק בבאסה" כמו בתמונות למעלה. אט אט, נוצרה לי מין תחושה מעט מוזרה, שבעתיד יגיע יום בו אצייר דברים שמחים.
ואז ניתקלתי בסרטון הזה, (למטה). זו הפעם הראשונה שהתרגשתי ממחול. ציירתי שני ציורים בהשראתו. התמונה הזו, תלויה אצלי בסלון, עברה מספר גלגולים. וזו גם הפעם הראשונה שבה השתמשתי בסכין שפכטל (palette knife), בהתחלה בהססנות רבה, ואז כשהייתי ב zone, זה הלך חלק יותר. לא עזבתי את הסכין (שפכטל) מאז. בשלב הזה, אישתי היקרה מנשוא, ביקשה ממני לתלות את הציור בסלון, פתאום ראיתי שהציורים שלי עושים נעים בבית.
מפה והלאה, ידעתי שאני מתעסק בדברים שמחים והם בעיקר, יצירה.. "מוזיקה ותנועה". זה נשמע לי מאוד מוכר - "מוזיקה ותנועה" זה הנושא שאבא שלי תמיד צייר בסגנון קוביסטי (למטה), (חוץ מגם אקוורלים של סמטאות ונופים). מי חשב שהנושאים האלה ממש הולמים גם אותי.
מעכשיו גם החלטתי להקל על עצמי, ולצייר באקריליק. לשטוף את המכחולים במים! ללא ריחות הטרפנטין.
את רוב ההשראה שלי אני מוצא בעיקר באינסטגרם, הבנתי מה פשר כל הספרים שאבי השאיר, הוא קיבל השראה מהרבה תמונות שם. הספרים האלו, מגזינים וגם צילומים שצילם בעצמו - היו ה"אינסטגרם" שלו.
בין היתר מצאתי את הזמרת הקולית הזו (למטה) עם עמוד אינסטגרם עשיר בהשראה. ציירתי מספר תמונות בהשראתה. כמובן - עם שפכטל.
הנושאים השמחים מבחינתי הם יוגה, תנועה ויצירה (ריקוד, נגינה וכו'), כפי שניתן לראות בתמונות של הציורים למטה. אלו ציורים שאני אוהב במיוחד.
והנה הציורים שכרגע תלויים בבית שלי (למטה).
אני מאמין שציורים שמחים, יכולים לשפר את האוירה בסביבתם. האנרגיה שהם מביאים מרגישה לי נעים, יצירה, נעימות והרמוניה.
למרות שהבית שלי יותר בסגנון קלאסי והציורים הולמים אותו מאוד. אני מרגיש שהציורים יפים גם לבית מודרני, כי הם חמימים ונותנים דגש על חומר, בניגוד לקרירות שלפעמים ניתן למצוא בבית מודרני, וגם לפעמים בציורים עצמם שניתן לרוב למצוא בבתים מודרנים.
לגלריית הציורים
אז חפרתי קצת, מה קרה...
(עוד חפירה: המסע האבסטרקטי שלי)
bottom of page